עורו, כי חלומותיכם רעים!
התנערו משנתכם, כי האיום מכול קרֵב.
גם אליך הוא קרב, אתה הגר הרחק ממרחצי הדם,
גם אליך ואל שנת הצהריים הרגועה שלך.
אם לא היום, יבוא מחר,
בלי ספק.
„אה, שינה עריבה
על כר עם פרחים אדומים,
מתנת חג-מולד מאניטה,
עבודת רקמה של שלושה שבועות,
אה, שינה עריבה,
צלי הקדירה השמנוני והירקות הנימוחים.
להירדם אגב הרהור בחדשות האתמול:
זבח פסחא, הטבע המתעורר,
פתיחת הקזינו בבאדן-באדן,
קמברידג' הביסה את אוקספורד –
די בזה להעסיק את המוח.
”אה, הכר הרך, נוצות מסוג משובח!
לשכוח עליו את טרדות העולם, למשל את הידיעה הזאת:
הנתבעת בעוון הפלה אמרה להגנתה:
האישה, אֵם לשבעה ילדים, באה אלַי ובידה עולל,
ולא היו לה חיתולים בשבילו, והוא היה עטוף בנייר עיתון.
טוב, אלה עניינים לבית-המשפט, מה לזה ולנו?
מה כבר אפשר לעשות אם למישהו קצת יותר קשה מלאחרים?
יבוא אשר יבוא, הנכדים כבר יטפלו בזה.“
„אוי, כבר נירדמת? התעורר, ידידי!
החשמל כבר זורם בגדרות, והעמדות מוקמות."
לא, אל תישנו בשעה שסדרני העולם עסוקים!
אל תאמינו בעוצמתם, שהם מתיימרים להשיג למענכם!
שימו לב שליבכם לא יהיה ריק בשעה שסומכים על ריקנותו של ליבכם!
עשו את הבלתי-נחוץ, שירו את השירים שלא מצפים לשמוע מפיכם!
הֱיו טורדנים, הֱיו החול, לא השמן בגלגלי השיניים של העולם!
חזק
אהבתיאהבתי