זיגפריד לנץ

היום נפטר הסופר הגרמני זיגפריד לנץ והוא בן 88. אם לומר את האמת, לא אהבתי במיוחד את הרומנים והנובלות שכתב בעשורים האחרונים לחייו. בכתבים שלו מעשרים השנה האחרונות ניכרת נטייה, שלדעתי הייתה בעוכריו, לכתוב מתוך פיתוח של רעיון מופשט, ורק אחר כך להלביש עליו דמויות, מה שגרם לדמויות להיות פלקטיות למדי וחסרות אמינות וחיוּת.

אבל אני עדיין זוכר לו חסד נעורים, בעיקר את הרומן הגדול שלו משנת 1968, ״השיעור בגרמנית״ (בעברית בתרגום חיים אייזיק, זב״מ 1978), שמטפל בשאלת חובתו של האזרח, וזאת בעקבות הדיון הציבורי בגרמניה של אחרי המלחמה והניסיון של רבים מהפושעים ועוזריהם להיתלות בטענה: רק מילאתי את חובתי.

לנץ בצעירותו

לנץ בצעירותו

לנץ בזקנתו

לנץ בזקנתו

הרומן מספר על זיגי, חניך במוסד לנוער עבריין, שמקבל מטלה בשיעור גרמנית לכתוב על ״ידידיה של החובה״. הוא נכשל ומגיש מחברת ריקה. אבל לא מפני שאין לו מה לומר בנושא, אלא להפך. כעונש הוא מרותק לחדרו ומנצל את הזמן הזה כדי לכתוב בכל זאת.

בזמן מלחה״ע השנייה שירת אביו של זיגי כאיש משטרה בכפר הצפוני ביותר בגרמניה. ב-1943 אוסרים הנאצים על צייר אקספרסיוניסטי מהכפר להוסיף ולצייר, ואביו של זיגי מקבל פקודה לאכוף את האיסור. למרות הידידות רבת השנים בין אביו של זיגי לצייר, ולמרות העובדה שהצייר אף הציל פעם את חייו, האב אינו מהסס למלא את מה שהוא חש כחובתו כשוטר. את זיגי הוא מנסה לעודד לרגל אחר הצייר, ולנצל את העובדה שהסטודיו שלו היה לזיגי מאז ומתמיד בית שני. במקום להישמע לאביו בוחר זיגי לסייע לצייר להחביא את ציוריו.

גם אחרי תום המלחמה אביו של זיגי אינו מפקפק בחובתו לאכוף את האיסור על הצייר ומוסיף לנסות להשמיד את ציוריו. אבל מעמדו של הצייר מושב לו וציוריו מוצגים במוזיאונים חשובים. אלא שזיגי כבר פיתח אובססייה אליהם ומרגיש שהוא חייב להציל אותם מפני אביו, וכך קורה שהוא נתפס גונב אותם מן המוזיאון ומתגלגל אל המוסד לנוער עבריין.

עטיפת הספר

עטיפת הספר

כדאי מאוד לקרוא את הרומן הזה, שלא איבד מכוחו גם כיום. השאלה שנשאלת בו, כלפי מי יש לאדם חובה כאדם וכאזרח, האם כלפי השלטון או דווקא כלפי חבריו האזרחים וכלפי החירות והדמוקרטיה, מוסיפה להעסיק אותנו גם היום. במדינה מוכת מלחמות כמו ישראל, שהדמוקרטיה הולכת ומתכווצת בה מיום ליום, יש לשאלה הזאת משנה חשיבות.

נובלה מוקדמת אחרת של לנץ מעניינת גם היא מאוד בימינו, מכיוון שהיא עוסקת בשאלה איך ומתי לפעול נגד אלימות שמקעקעת את יסודות החופש והדמוקרטיה. מדובר בנובלה המפורסמת ״אוניית המגדלור״ שראתה אור בגרמנית בשנת 1960 (בעברית בתרגומה המעולה של טלי קונס, כתר, 2009).

הנובלה המרתקת הזאת שימשה בסיס לכמה וכמה סרטים. דוברי גרמנית יכולים לצפות כאן בסרט האחרון שנעשה על פיה בשנת 2008.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “זיגפריד לנץ

  1. פינגבק: ספרות ברשת: הסופר פטריק מודיאנו הוא הזוכה בפרס נובל; הסופר זיגפריד לנץ מת בגיל 88; פרס ביאליק לארז ביטון, חדוה הרכבי ותמי שם-טוב; מבקר הוושינגט

  2. פינגבק: ספרות ברשת: הסופר פטריק מודיאנו הוא הזוכה בפרס נובל; הסופר זיגפריד לנץ מת בגיל 88; פרס ביאליק לארז ביטון, חדוה הרכבי ותמי שם-טוב; מבקר הוושינגט

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s