לפני כשבוע פרסמתי בבלוג מכתב שכתבה ארנדט לגרשום שלום. המכתב זכה לתגובות רבות בפייסבוק ונראה שנגע בין היתר בנושא שמעניין רבים: יחסה של ארנדט ליהדותה. את שמה הפרטי של ארנדט תיעתקתי ״האנה״ (בגרמנית: Hannah). רבים גם שיתפו את הפוסט על הדף הפרטי שלהם בפייסבוק, ובאחד השיתופים האלה מצאתי שהיו מי שהתרעמו על כך שלא תיעתקתי את שמה ״חנה״.
לצערי אני לא יכול להגיב בפוסט עצמו בפייסבוק. אבל אני מנסה להבין על מה ההתרעמות ומאין היא נובעת. הרי אנחנו רגילים לכך שאת שמו של אדם, ואפילו הוא יהודי, משאירים לפי ההגייה בשפת אמו. לג׳ודית באטלר אנחנו לא קוראים יהודית באטלר, לז׳ק דרידה אנחנו לא קוראים יעקב דרידה, לג׳ושוע בל לא יהושע, ובאופן כללי אנחנו לא הופכים כל רייצ׳ל יהודיה לרחל, אייזיק ליצחק, ג׳ייקוב ליעקב וכיו״ב.
אז למה יצא קצפו של המגיב דווקא בעניין ארנדט? האם זה קשור ליחסה האמביוולנטי כלפי הציונות, כפי שהוא מתבטא במכתב עצמו? והאם כל יהודי חייב להיות גם עברי? והרי אנחנו מכירים יצירה יהודית ענפה שאינה כתובה בעברית, החל בתלמוד הבבלי, שכתוב ברובו בארמית, עבור ברמב״ם, שכתב הרבה מיצירותיו בערבית, וכלה בפילוסופים יהודים כמו שפינוזה, מנדלסון או לווינס, שכתבו בלטינית, גרמנית וצרפתית בהתאמה.
מכל מקום, עד כמה שידוע לי ארנדט פרסמה רק פעם אחת ויחידה מאמר באותיות עבריות: מאמר ביידיש על קשיי ההתאקלמות של יהודים גרמנים בישוב העברי בארץ ישראל. וכפי שאפשר לראות בצילום כאן למטה, היא לא בחרה בתעתיק ״חנה״:
פינגבק: ספרות ברשת: אמזון ממשיכה להפעיל לחץ על האשט; ענף הספרים הישראלי מנסה לחדור לשוק הסיני; פרס "דף דף" לא יוענק השנה; הוצאות קטנות מתקשות למכ
פינגבק: ספרות ברשת: אמזון ממשיכה להפעיל לחץ על האשט; ענף הספרים הישראלי מנסה לחדור לשוק הסיני; פרס "דף דף" לא יוענק השנה; הוצאות קטנות מתקשות למכ
פינגבק: מסע הסוכר לארץ ישראל: מערבית לאנגלית וממנה לעברית | הקוראת הראשונה