מרטין בובר/עצות לבאי הספרייה

השנה מציינים 50 שנה למותו של מרטין בובר, מגדולי ההוגים והחוקרים היהודיים. בארכיון הספרייה הלאומית בירושלים הסתתר כתב יד של רשימה צנועה שכותרתה ״עצות לבאי הספרייה״ ונכתבה ככל הנראה בסביבות 1940 בגרמנית. לא ידוע מה היה המניע לכתיבתה. המקור הגרמני לא פורסם מעולם. תרגום לאנגלית התפרסם בחוברת של הספרייה הציבורית בניו יורק בשנת 1944. במאי התקיים בספרייה הלאומית בירושלים כנס בינלאומי על הגותו של בובר ובצידו תערוכה שהציגה כתבי יד ותעודות מארכיונו. לרגל התערוכה תירגמתי לראשונה את הרשימה הנ״ל לעברית והיא פורסמה גם בקטלוג התערוכה:

העמוד הראשון מכתב היד

העמוד הראשון של כתב היד

מרטין בובר: ״עצות לבאי הספרייה״

  1. אם היית בספרייה עשר פעמים כדי לעיין בספרי יעץ, לך פעם אחת כדי לקרוא באמת ספר. בחר לך ספר שאינך ״צריך״, כלומר כזה שלא היית פותח לעולם כדי למצוא בו פרטים מועילים לעבודתך. אבל זה צריך להיות ספר אמיתי, לא שורה סתם של מחשבות, רעיונות, רגשות, תיאורים וכיו״ב, אלא אחדות שנהגתה ועוצבה בשלמות, הצגה אחדותית של מכלול ובה בעת תיאור אחדותי של אדם. וכאשר ספר אמיתי כזה יהיה מונח לפניך, קרא אותו באמת. ופירושו של דבר, בראש ובראשונה: אל תחפש בו משהו מסוים, אלא היכנס אל העולם שלו בלי דעה קדומה, הנח לו להפתיע אותך, אל תכעס אם אופן הדיבור שבו יהיה אחר מזה שאתה רגיל אליו ואפילו אחר מכפי שאתה חושב לנכון – אם רק יבואו לקראתך שני אלה: מכלול, ואדם שראה אותו. ולקרוא באמת פירושו של דבר גם: קרא ברוגע, אל תיחפז להגיע לסוף הספר, עשה הפסקות, הפסקות לנשימה, הפסקות להרהור, הפסקות להרהר במכלול והפסקות שבהן תסתכל ישירות בפניו של האדם המדבר בספר, הפסקות כדי לחוש את ההנאה עד סופה, והפסקות כדי לחדש את הריכוז. בנוהגנו עם ספרים, וכן בנוהגנו עם בני אדם, הפסקות הן מן הטוב והמובחר ביותר; הן אבן בוחן ליחסים, שני הצדדים צריכים להוכיח את עצמם בהן, אבל אם הקשר הוא אמיתי ונכון, או אז ההפסקות גם מעשירות אותו. ושלישית: אל תקרא לא באמצעות התבונה לבדה ולא אמצעות החוש האסתטי לבדו, אלא בשניהם יחדיו ועם הנשמה כולה.
  2. אם היית בספרייה עשר פעמים כדי לקרוא ספרים, לך פעם אחת כדי להתבונן בספרים. אין כוונתי לְמה שמכונה ״ביבליופיליה״: עניין במהדורות נדירות ובהדפסות מיוחדות; זה משהו שיש לך או אין לך, ובוודאי שאיני מבקש להניא מכך, אבל גם איני ממליץ על כך במיוחד. כוונתי היא לאופן ההתבוננות שאריסטו אומר עליו, בנוגע ליחסנו אל כל הדברים, שהוא ראשית ההתפלספות, וסבורני אפילו שהוא ראשית חיי הנפש: ההתפלאות. ספר הוא אחד הדברים המופלאים ביותר, הראויים ביותר לפליאה בעולם הדברים מעשי ידי אדם. ואולם כל כך רגילים אנו בקיומו עד שאיבדנו לגמרי את היכולת להתפלא על כך. ספר הוא הדרגה הגבוהה ביותר של התגשמות הרוח. הנפש מתגשמת בַּשפה. השפה מתגשמת בַּכתב; אבל האם ספר אינו התגשמות שלישית, משוכללת יותר? מי שכתב את הספר המונח לפניך, שלח את לחמו על פני המים – למען יגיע אליך. אם תניח לו להגיע אליך, כי אז תתמוסס הגשמיות, ותוכל לתקשר עם אחת הנפשות הדגולות. פלאי פלאים! וכעת תלך לאורכם של המדפים ולא תחדל להתפלא שיש דבר כזה בעולם: מסירה וקבלה, השתמרות.
  3. אם היית בספרייה עשר פעמים כדי להתבונן בספרים, לך פעם אחת כדי להתבונן בבני אדם. הבט סביב באולם, לא על מנת להפוך את היושבים בו למושא תצפיותך, אלא כדי לחוות בליבך באילו דרכים שונות, ובכל זאת יחדיו, הם מבקשים לזכות – כשם שאתה עצמך מבקש לזכות – במגע עם הרוח, הרוח שנמסרה ושהתקבלה, הרוח שהשתמרה. אחדים מהם עושים זאת באופן ילדותי ובחוסר מיומנות, אחרים באופן מפוכח ובמומחיות, ויש גם כאלה שעושים זאת באופן נשגב והדור – אבל כולם מאוחדים בינהם ואיתך בכמיהתם לחיות בזיקה אל הרוח. חשוּב שתחוש בו שוב ושוב, בצמא הזה של הבשר אל הרוח, וכיצד הוא מאחד את הדרגות הנחותות ביותר עם הנעלות ביותר. אבל התבונן באמת ביושבים באולם – יחדיו, כבני אדם, ובכל אחד ואחד כפרט: בארשת פניו, בתנועותיו, בתנוחתו. על ידי כך תלמד משהו שסביר להניח שלא תוכל ללמוד בשום מקום אחר: גדול הוא הספר, אבל האדם גדול ממנו. אני מכיר אנשים ששיח ושיג להם עם ספרים בלבד, ואין הם מכירים את המגע ומשא הישיר עם הבריות; בתור קוראי ספרים הם מרגישים כמי שהתקבלו אל החוג המזהיר של בני האלמוות, ומדמים בנפשם שהם משוחחים איתם. ואולם, זוהי אשליה. מי שאינו טורח עם בני התמותה, לא יבוא לפני בני האלמוות. אם אתה שואל את שכנך לאולם הקריאה על פירושו של קטע כלשהו בכתבי אפלטון, אבל אינך מסוגל להפנות אליו את מלוא תשומת לבך, עד מהרה תמצא כי גם השיח ושיג שלך עם אפלטון היה שיח ושיג עם רוח רפאים. הרוח הנצחית מופיעה לפניך בבדידותה של פעולת הקריאה, אך היא נעלמת אם אינך מאשרר אותה בשיתופיות של פעולת השיחה.
בול שהונפק בגרמניה ב-1978 לציון מאה שנה להולדתו של בובר

בול שהונפק בגרמניה ב-1978 לציון מאה שנה להולדתו של בובר

4 מחשבות על “מרטין בובר/עצות לבאי הספרייה

  1. פינגבק: ספרות ברשת: הסופר א"ל דוקטורוב הלך לעולמו בגיל 84; מכירות הספרים בארה"ב ירדו ב-6.5% ברבעון הראשון של השנה; דייויד פינצ'ר יעבד את מועדון קר

  2. שלום גדי, תודה על התרגום של הפנינה הקצרה הנ״ל – האם ישך לך קישור או המלצה איכן אוכל למצוא את התרגום לאנגלית? הרבה תודות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s